פרק חדש של מחוברים פלוס עונה 2 לצפייה ישירה סדרת הדוקו של חברת הוט חוזרת בעונה שנייה עם כוכבים חדשים ובמרכז עלילת מחוברים פלוס עונה 2 פרק 30 נמצאים כוכבי הסדרה ובניהם אורלי וילנאי וגיא מרוז, זוג נשוי. הם מגישי תוכנית הבוקר בערוץ עשר הנקראת 'אורלי וגיא', צוות או יותר נכון הזוג הכי נחשב על המסך, שמנסים לעשות צדק וחמלה כלפי האחר. דניאל אסייג, סטנדאפיסט ובנו של שלום אסייג, נשוי פלוס ילדה. דרור רפאל, שדרן רדיו ידוע וותיק ברדיו, ידוע עם שותפו שי גולדשיין והם נקראים ביחד 'שי ודרור'. גם עדי שילון תככב לכם במסך, בתו של המנחה דן שילון, מפיקה ועורכת טלוויזיה ידועה. בדובדבן שבקצפת נמצא ליאור דיין, עיתונאי ובנו של השחקן אסי דיין ז"ל. ליאור כיכב בעונה הקודמת של הסדרה, ועכשיו אחרי שאשתו ילדו ילד, הוא ממשיך לעונה החדשה ומתעד לנו את חייו בתור אבא.
תקציר מחוברים + עונה 2 פרק 30: עונה שנייה של סדרת הדוקו ראליטי המצליחה של הוט, מכניסה אותנו לחייהם של שישה מפורסמים בישראל, ונותנת בשבילנו הצצה חטטנית למדי, לאורך חייהם היום-יומי, התמודדותם עם הקשיים והמכשולים, ובעיקר מראה לנו את הצד האמיתי שלא נראה דרך החיוכים המזויפים באירועים מתוקשרים. תוך תיעוד חושפני, הם מנסים ביחד לפתור דילמות שונות בחייהם בקשורות במונוגמיה, שליטה, גבולות ונאמנות. הכנות הגדולה להיחשף ולהדליק את המצלמה ברגעים שהיית יותר שמח להסתיר, מלמדים את עוצמת חייהם והאומץ להיחשף מול הצופים. שישה מפורסמים יוצאים למסע חשיפה גדול ואמיתי אל לב הצופים ומתעדים הכל.
מחוברים פלוס 2 פרק 30 לצפייה ישירה:
ראשונים ברשת: הפרק המלא זמין עכשיו לצפייה ישירה מהמחשב, הפלאפון והטאבלט. שתפו את האתר לחברים וגם הם יצפו בפרקים לפני כולם ברשת.
מיוחד לגולשים שלנו: קבלו את השיר הבכורה של דניאל אסייג - איפה את.
האמת נמצאת איפשו בין מסקנותיה של עדי ומסקנותיו של ליאור:
השבמחקהמסקנה שכדי 'להסתדר' בזוגיות אנח צריכים לשקר לעצמינו ש'אצל כולם זה ככה' היא הונאה עצמית שמאפשרת לך לשים פתק לבן בקלפ של החיים שלך. מה שאנשי לא מבינים הוא שין דבר כזה 'לא לבחור', ואתה מבין את זה כאתה מגלהשהשנים חלפו ויתרת עלעצמך ועל האושר.
תגובה מאוד מעניינת, אינטיליגנטית ואף פיוטית :]
מחקבהמשך לתגובתי שכתבתי פה למטה [מחוץ לשרשור הזה] על זוגיות ועל ילדים ועל הבחירה ביניהם [זה או זה], אשאל אותך- האם באמת כל הבחירות שלנו בחיים הן בחירות אמיתיות שלנו?
אולי כולנו חיים על אוטומט. אחרי הכל, אם באמת ישנו רצון חופשי, אז היו קיימים עכשיו בעולם- המון סוגים שונים של לייף-סטיילס, ולא רק זוגיות של גבר ואשה, עם ילד וחצי.
נצא מתוך קלישאה [שבדר"כ נכונה] ונניח שגברים רוצים סקס וקשר מנטלי כלשהו > לכן הם חותרים למצוא אשה > אשר בדר"כ חותרת להביא ילדים [מתוך הגשמה ביולוגית של עצמה] > שלרוב מולידים משפחות עם גבר מתוסכל, לאחר שכל מרכז החיים עובר לילד.
אז רק מתוך הרצון\אינסטינקט של הגבר למצוא אשה- אין לו ברירה אחרת אלא להיות בקשר מחייב ומתישהו להתחתן ולהביא ילד [כי רוב הנשים רוצות ילד ומחוייבות. וזה מובן]. => כלומר, אין לגבר באמת בחירה פה. וגם כנראה לאשה אין בחירה כי היא, לרוב, צריכה גבר\פרטנר בכדי לקיים את הילד.
אז אולי כן יש פה פתק לבן? אולי כולנו חיים את היצרים הביולוגיים שלנו שמוליכים את כולנו לתוך המערבולת הזו ולתוך ה"פורמט" הזה של חיים כמשפחה עם ילדים [ואז אותו פורמט מתנגש בזוגות כמו דרור וזוגתו, אשר גילו לאחרונה שהם חיים במתכונת ובלייף סטייל שסותר את הלייף-סטייל השלט, ואז יש בלאגן, והסביבה גם מבקשת מהם לתקן את זה בכדי שיחזרו ל'פורמט המוכר'. כי לא יכול להיות שגיי וסטרייטית יגדלו ילדים].
אז אולי בעצם כולנו פועלים מתוך הסכמה חברתית שמבטלת את האינדבדואל ומובילה אותו אל תוך פורמט ידוע מראש שקיים כבר אלפי שנים, של בעל-אשה-ילדים?
אז איפה פה ההחלטה האמיתית שלנו? עד כמה אנחנו באמת מחליטים פה, אם זוהי האופציה היחידה למודל של חיים? בדיוק כפי שברוב המקרים, כולנו מעבירים את חיינו כעכברי מעבדה במירוץ אחר הכסף רק בכדי לשלם שכר דירה?
כי נראה שגם פה- החיים הקפיטליסטים הינם המודל היחיד לחיות בו. אפשר לקנות אולי קרוואן ולחיות בו, ואולי לנסות לצאת מהמירוץ ולמצוא בכך אלטרנטיבה לחיים אחרים [ואז אתה יכול להגיד שיש לנו באמת בחירה]...
אממה? איזו אישה תצא או תתחתן עם גבר שגר בקרוואן ולא גר בדירה בתל אביב עם מקרר, מזגן ומיטת קינג-סייז?
ואז אתה מוצא את עצמך פה שוב עושה אחורה פנה- וחוזר למודל היחיד של חיים שיש פה. אשה-ילד-דירה-חשבונות. קולט את הקאץ', בנאדם? :]
אז בחייאת, איפה הבחירה, אחי? איפה? :]
נראה לי שאתה מפספס את העניין עם דרור ומרינה. הסביבה לא "מבקשת" מהם לחזור לסגנון החיים הקונבנציונלי. משפחתו של דרור עושה קצת אויה ואאוץ', אבל זה לא מגיע ממש לבקשה, ואין עליהם לחץ חברתי ממשי אחר (השיחה שהייתה להם עם ידידו של דרור היא שיחת "בואו אנסה לעזור לכם לברר מה אתם רוצים", לא שיחת "אני אגיד לכם מה לעשות". פשוט אין ביניהם אינטימיות רומנטית יותר, וזה ניכר מאוד. הם התרחקו והם - כמו שדרור עצמו מגדיר זאת - מעין שותפים עסקיים. מרינה רוצה יותר. אפשר להבין אותה, וזה לא סתם התניה חברתית אוטומטית. היה לה יותר בתקופה שהם נהכירו ואהבתם הייתה טרייה, והיא יודעת עד כמה זה כיף, עד כמה זה שונה להתחבר כבני זוג בצורה אינטימית. גם אם הסביבה הייתה מוחאת כפיים בלי סייג לדרור ומרינה על "ההסדר החדש", מרינה עדיין הייתה מרגישה את הצורך הזה, לחלוק את משק ביתה עם אדם שיש לה איתו קשר זוגי אינטימי, ולא עם שותף עסקי. בקיצור, דרור ומרינה לא מתאימים למודל של נישואים פתוחים, כי אין ביניהם מספיק אהבה ואינטימיות בשביל זה.
מחקשוקי, תודה על המחמאה (אני האנונימי הראשון :-) )
מחקשמע, אני מניחה (כן, אני בחורה) שמה שעמד בלב העניין של מה שרציתי לאמר, הוא שמה שעומד בבסיס של תחושות ההחמצה והתסכול הוא היאוש. נכון- היאוש הוא הסיבה ולא התוצאה: ילדים זה דבר נפלא, אבל הנשמה של המשפחה זו הזוגיות, ואם אין נשמה אין כלום. רק מה הבעיה כאן? שזה מאתגר! ואנשים ידידי על פי רוב לא אוהבים אתגרים, לא אוהבים שינויים וככלל לא אוהבים לקחת אחריות. הם אוהבים שליטה, זה נכון, הם אוהבים את החופש לבחור, פשוט רובם לא מסוגלים להתמודד עם האחריות שנלווית לחופש הזה. אין דבר כזה חופש ללא אחריות. במה מותר האדם מן הבהמה? בעיקר בזה. כל הזוגות הממורמרים שיש להם ילדים ואומרים לך שלפני החתונה הם היו זוג משמים והרומנטיקה פרחה, ועכשיו 'הילדים' בלעו את המפתחות לאינטימיות הזוגית ללא כוונה להחזיר אותם- לדעתי אפשר ללמוד מזה שמה שהיה ביניהם לא היה מספיק חזק. אישה שנמצאת עם החבר הכי טוב שלה לעולם לא תפקיר אותו רק כי יש לה ילד עכשיו. אם הם מספיק מחוברים- היא תחפש את קרבתו ותהיה זקוקה לו. וכנ'ל הגבר- אם הוא באמת מחובר לאישתו ואוהב אותה אהבת נפש הוא לבדו ירצה לעזור ל בגידול הילד ולהיות שותף, כי זו טבעה של אהבה אמיתית- אתה רוצה שלאהוב שלך יהיה טוב. לכן כל פעם שיש צרימה ומרמור זה פשוט בגלל שאין קשר כזה. אין הדדיות כזו. נקודה. לסיכום, אני לא חושבת שהסוגיה כאן היא 'חופש הבחירה'. יש לך חופש בחירה. העניין הוא שמה שכולנו מחפשים (גם אם זה עמוק בפנים) קשה להשגה: זה טריוויאלי להתחתן, זה לא טריוויאלי לעשות את זה עם מי שאתה מגדיר אותו כחבר הכי טוב שלך. כל הקשיים כולם נובעים מפספוס הנקודה הקריטית הזו.
בהצלחה :-)
אתר מעולה!!!
השבמחקעדי , לחיות בסרט זה לא דבר חיובי...
השבמחקליאור ..אם אישתך טוענת שאתה לא עוזר לה אז זאת הבעיה, תנסה תקופה באמת לשתף פעולה אמיתית בלי שיבקשו ממך , מה לעשות ילד זה התחייבות וזו עבודה והעבודה היא של שנכם יש לך אחריות ולא רק לדאוג לכסף אלא גם להיות הורה...ופאף צריכה להיות באמת קצת יותר חמימה אלייך יש תחושה שהיא כבר מתכננת את הפרידה שלכם ובנתיים מנסה להשיג כמה שיותר, אז קודם שתחליט שהיא מצילה את הזוגיות ותתני קצת מה שגבר צריך מה לעשות הם כאלה ובמיוחד ליאור שחיפש אמא מה שלא כל גבר רגיל מחפש..עכשיו כשהוא מחפש פרטנרית כמו שכל אחד מחפש בזוגיות אז את פתאום נעלמת לו אבל מסיבות טובות הילד
שימו לב מה קורה פה בדיוק....
השבמחק>> מי שנמצא בזוגיות ועם ילד [ליאור+דניאל אסייג] = מתוסכל וסובל [מהזוגיות ומהילד].
>> ומי שבזוגיות ואין לו עדיין ילד [אורלי וגיא] = מתוסכלים וסובלים בגלל שאין להם את הצעצוע המשותף.
>> טוב, ודרור וזוגתו סבבה ביניהם בזמן שיש להם ילדים, אבל בעצם אין להם זוגיות. [למרות שזה סיפור יוצא דופן].
אז מה בדיוק קורה פה?
למה זו תמיד בחירה בין זוגיות לילדים?
כי אם כך- אז זה הופך את הכמיהה של אורלי וגיא לילד- למחשבה אובדנית, שתביא קלון על הזוגיות ביניהם, ברגע שתינוק ייכנס לתמונה.
אולי כולנו פשוט יצורים שלא מרוצים מכל מצב שנהיה בו, ולכן זו הסיבה שכולם מתוסכלים בסדרה?
בקיצור, קלישאת הזוגיות\ילד הזו תמיד חוזרת על עצמה, וזה ממש מתסכל לראות את זה מהצד, כבחור רווק, שמתחיל לחשוש שכל הבדיחות והסטיגמות על זוגיות וילדים נכונות ב-200%, ושכדאי להתרחק מחתונה ומילדים.
האם זו בכלל בחירה שלנו? אולי כולנו כבני אדם עובדים על אוטומט בחיים? אני יודע שאין פה תשובה ברורה, אבל למישהו חייבות להיות מילים חכמות מניסיון לגבי כל המצב הזה....
Anyone...?
טוב, תראה, לפני שאתה נתפס למחשבות ייאוש כדאי שתזכור שאנשים מה שקרוי 'מאושרים' (כלומר: כאלה שחייהם מתנהלים על מי מנוחות / שחיים מתוך תחושת רווחה והתקדמות / שנהנים ממה שיש להם... מחק את המיותר והוסף כרצונך) - לא יתקבלו לתוכנית כמו "מחוברים", כי החיים שלהם לא מסיק מעניינים עבור הצופים. צריך איזה סיבוך, דרמה, משהו קשה שמתמודדים איתו, כדי ליצור את העניין. במילים אחרות, אתה צופה פה בקבוצה של אנשים מעניינים שההפקה בחרה בחוכמה רבה, והם מתמודדים עם דברים מהסוג שאנשים רבים באמת מתמודדים איתם במציאות - אבל אתה בטח לא חושב שאתה צופה כאן במדגם מייצג של המשפחות בארץ באשר הן.
מחקאגב, עוד לא ראינו בתכנית הזאת עד כה איזו אם חד הורית, או אב חד הורי, והתמודדויותיו/ה בחיים. זה היה יכול להוסיף.
צודק\ת לגמריי.
מחקבהחלט שכשאתה נשאב לתוכנית הזו, אתה לרגע שוכח שמדובר פה במדגם ממש לא מייצג ובתוכנית שאמורה גם לייצר רייטינג. כנראה שנשאבתי להרגשה ש"זה קורה לכולם ובכל משפחה שהיא", אולי בגלל שזה הדיבור שצץ בכל מקום. בסטנדאפ צוחקים על זוגיות ועל האשה השולטת והמייאשת. ב"רמזור" או בסצינה הזו מהתוכנית "הישראלים" רואים איך החבר הרווק בא לבקר את חברו הנשוי+ילד. כל הסלון מבולגן ויש הרגשה שכחבר אתה צריך "להציל" את הגבר הנשוי שקבור תחת ערימות הבגדים והמגבונים הלחים.
אז כשכל השיח כזה- אתה נכנס לקונספציה שזה קורה לכוווולם.
אני מאוד מקווה שעם עבודה משותפת עם בת הזוג שלך, הכל ניתן לאיזון ול"הצלה" או הצלחת הקשר גם אחרי הילד. החשש הוא מגורמים ביולוגיים\הורמונליים כמו דכאון אחרי לידה או סתם שריטה שמתרחשת לאחד מבני הזוג- שבה אתה כבר לא יכול לשלוט. לא משנה כמה תתאמץ. אבל את זה אף אחד פשוט לא יכול לחזות מראש.
כן יש משברים בזוגיות שבאים ילדים, אבל הם סערה ברצף של חיים שלמים . מחוברים היא זכוכית מגדלת על יום, שעה ורגע שבהם הרגש לוקח אותך למקום קיצוני. במציאות יש איזון מצד האהבה והחברות. דרך אגב נשמע הזוי אבל מהילד השני זה יותר קל - לומדים פרופורציה:)
מחקמדהים שליאור "לא מקבל את זה" שיש בעיה עם חוסר המעורבות שלו והשתתפות בנטל גידולו של התינוק שלו.
השבמחקהוא בא בטענות לאשתו שתגוון את הטענות שלה.
אולי כדאי שהוא יראה מחוברים וישים לב איך הוא עסוק בעצמו ובכל דבר אפשרי ומתעלם לחלוטין מהצרכים שלה ושל התינוק.
מדהים שאדם רגיש, אינטליגנטי ומעניין כמו ליאור דיין יכול להתגלות כאגואיסט שוביניסט שחושב שאנחנו בשנות ה 40 של המאה הקודמת ואשתו היא איזו ספקית שירותים ואחראית בלעדית לגידול הילד ותחזוקת הבית, והוא מקסימום צריך "לעזור".
מדהים שהוא עוד בא בטענות שהיא לא פנויה מספיק לפתח איתו שיחה ופתאום כל הסידור נראה לו פחות משתלם.
בחרת להביא ילד לעולם? תתחיל לגדל אותו.
אתה הולך עם אשתך לפארק/ לטיול?
למה עוד פעם היא זאת שהתינוק כרוך עליה עם מנשא ולא אתה לשם שינוי?
ניחא, ליאור היה ילדון בן 21 מפונק שנקלע לרוע מזלו למצב של להביא ילד לעולם, אבל הסידרה מביאה את דניאל בן ה 21 שמגדל את הילד שלו, עושה מאמצים, מבלה איתו זמן, משקיע, אוהב ודואג, ומנגד גבר שאמור להיות מבוגר ממנו בעשור, נשוי עם נסיון חיים, שעסוק בכל דבר אפשרי- החל מגלישה באינטרנט וצפיה בטלויזיה ועד חיפוש אחר פעילות פוליטית תוך אדישות מוחלטת לכך שהוא אבא לתינוק ולא מטפל בו בכלל.
מטריד אותו שאין שיחה ותקשורת עם אשתו. פשוט מנותק לחלוטין מהמצב ומתעלם מהדבר הענק הזה שתופס 90% מהאנרגיות והזמן של אשתו, כי הוא לא מתחלק איתה בכלום.
ליאור דיין, אתה לא "עוזר" לה. היא לא האמא ואתה איזה ידיד/ שכן חביב שעוזר לשכנה החביבה החד הורית עם התינוק ומוכן ללכת איתה לפארק או לעזור לה להוריד את העגלה אם היא מבקשת 3 פעמים.
אתה האבא של התינוק. ההורה שלו בדיוק כמו שהיא ההורה של התינוק. שניכם ביחד אמורים להתחלק, לטפל, לגדל ולדאוג.
אם היית קצת יותר מרוכז בצרכים של התינוק, בטיפול בו ובחיים סביבו, היית קצת פחות מרוכז בעצמך, במה מגיע לך מהאישה שלך ובכל המחשבות שטורדות את מוחך הקודח.
למה אתה חוזר על הטעויות של סבא שלך ושל אבא שלך?
תהיה אבא במלוא מובן המילה ולא בורח מהאחריות והמחוייבות שלך.
ואז תדבר על הקשר שלך עם אשתך.
תתחלק איתה חצי חצי במטלות הבית ובשעות גידול התינוק ואז תראה אם היא פנויה לשוחח איתך, לחייך אליך ולהיות פחות עייפה ומותשת.
אין ספק שהכי קל להיות אגואיסט ומרוכז בעצמך.
אין ספק שיותר קשה לטפל בתינוק, לרוץ אליו, להעניק ולתת מעצמך.
לידיעתך, מרגע שבחרת להיות אבא- זה מה שאתה אמור לעשות.
היי, זה נכון שליאור מאוד שקוע בעבודתו כעיתונאי הנחייה וכל מה שהוא מתעסק בו על מנת להביא אוכל הביתה. אני יכולה להבין שפאף עייפה ומותשת ואת רואים כשהיא נרדמת שפוכה בערבים עוד לפני שליאור בכלל יודע שהיא פאשה לישון....ככה זה בשנה ראשונה ושניה כשיש תינוק. אבל.......פאף היא מסוג האמהות שלא נונתת שיעזרו לה.. היא חרדתית ואף אחד לא יוכל לגדל איתה את הילד הכי הרבה לתת לה עזרה פה ושם לחמם לו בקבוק או להקפיץ אותה לטיפת חלב. היא פריק קונטרול. וסליחה שהיא מותשת אבל נחמדה היא לא. גבר צריך אישה חמה. נקודה. עייפה או לא. היא מלכת הקרח . פשוט ככה. גם ליאור עייף. הוא עובד סביב השעון...מתייחסים אליו פה כאילו הוא גולש פה להנאתו באתרי פורנו וזהו. הבן אדם עובד מהבית...מה לא ברור. וכשבן אם עובד מהבית זו בעייה בפני עצמה. הוא צריך להתאמץ לעזור לה יותר איפה שהוא יכול והיא צריכה לחזור להיות סימפטית מושכת ומעניינת. התשובות שלה לשאלותיו נשמעות ככ על אןטומט שלפעמים נדמה לי שהיא נשארת איתו כי הוא "דיין" ונראה טוב וזהו.
מחקדרור בגד ושיקר לאשתו.
השבמחקעד היום קשה לו להגיד את האמת באופן ישיר ופשוט להודות שהוא נמשך לגברים ואין לו עניין רומנטי או מיני בנשים.
הוא ממשיך את מכבסת המילים, ממשיך לנסות להנות ממרינה כמתחזקת בית, כסות כ"משפחה רגילה ונישואים לאישה" ומי שמגדלת כנראה את הילדים ונמצאת תמיד בהיכון להיות בייבי סיטר למקרה שמתחשק לו להתחפף כשבא לו.
סוף סוף מישהו שואל אותו את השאלות באופן ישיר , אומר לו את הדברים להווייתם והוא עדין מתחמק.
זה בסדר. הוא לא חייב להגיד את המילה הומוסקסואל.
הוא גם לא חייב להגיד שהוא רק רוצה לשכב עם גברים ויש לו אפס עניין בנשים. הוא יכול להגיד (פעם ראשונה) כמו שאמר- שאין סיכוי שהוא יהיה מעוניין ברומן עם אישה.
אין לו עניין, וזה בסדר, רק תשחרר את מרינה.
כמה חוסר הגינות בסיסית יש בכך שהוא מחזיק אותה ולו על בדל התקווה ובמילים מכובסות, העיקר שתסכים להמשיך את המצב הנוח מבחינתו, תשרוף עוד שנות חיים על חיים בשקר.
אף אחד לא מדבר על זה, אבל יש בעיה מאוד גדולה עם התרמית הגדולה הזאת של גברים הומוסקסואלים שמתחתנים עם נשים סטרייטיות בלי להגיד להם שהם נמשכים ורוצים באמת גברים.
כן, זה קשה לצאת מהארון, אז תיקח את הזמן כמה שאתה רוצה, אבל למה אתה מבזבז לאדם אחר, אישה, את החיים שלה?
למה אתה מונע ממנה לחפש זוגיות ולהקים משפחה עם מישהו שיוכל לאהוב אותה באמת, אהבה רומנטית, רק בשביל הנוחות שלך להקים משפחה בקלות יותר גדולה ותחת הצגה של סטרייטיות.
צריך להגיד את זה בפה מלא: אתה דרור וגברים כמוך עושים עוול לנשים שאיתם הקמתם משפחות עם שקר גס.
יצרתם להם את הרושם שאתם מסוגלים ואוהבים אותן אהבה רומנטית כשהאמת היא שאתם הומוסקסואלים וכלל לא מסוגלים לכך.
עם כל ההבנה לכך שקשה לצאת מהארון, ועם כל הסימפטיה וההבנה שיש יותר קשיים, ומצידי תקחו את כל הזמן שבעולם לצאת מן הארון, אבל אל תרמו אדם אחר, ואל תבזבזו לו שנות חיים יקרות באגואיזם טהור ומשיקולי נוחות גרידא.
אם היה לך אכפת ממרינה באמת, היית משחרר אותה שתמצא לעצמה זוגיות אמיתית. שתזכה להיות נאהבת ונחשקת כמו שמגיע לכל אדם, אבל נוח יותר להתרכז באינטרסים שלך ובנוחות, אז אתה עושה הכל להשאיר את הסטטוס קוו שאתה נהנה ממנו וממקסם את הנאתך מכל העולמות.
איפה ההגינות שלך כבן אדם?
מה זה משחרר אותה?
מחקאיפה האחריות שלה לשנות מצב שלא מתאים לה?
היא לא כלואה ולא עבד, לשניהם המצב נוח יותר מהשינוי לו יש מחיר לא ידוע. הוא מפחד והיא מפחדת.
מה חדש? אנחנו לא מנוהליפ לגמרי ע"י פחדים?
מי שלא מודה בזה,פוחד להודות. עוד פחד. להודות שאני מת מפחד.
צודק לגמרי. דרור הוא אגו מניאק אבל יש דברים שמרינה יכלה לעשות. לא להשתתף בתוכנית למשל, או להטיל וטו על חשיפת הילדים שלה למצלמות. אבל נראה שהיא די מבסוטית לדבר ולברבר, מגיעה להקרנות החגיגיות ומצטלמת בסבבה. אם היא נהנית מהקרקס הזה אין שום סיבה לרחם עליה.
מחקמסכימה
מחקלשניהם המצב נח..... היא יכלה ללכת ובוחרת להיות שם בכל זאת. והוא...אכזבת העשור. פשוט לא מסוגל להיות הגון. וזה בכלל לא קשור לנטייה המינית שלו. זה קשור לזה שהוא נהנה מכל העולמות. ו למרות שאני לא מכירה את הילדים באמת, הם הקורבן האמיתי שחי בתוך עיוות. עם אמא חסרת עמוד שגרה שנשארת קורבן ועם אבא שהוא אדם שלא רואה אף אחד חוץ מעצמו.... מחפש איך להינות מכל העולמות..... פשוט אומללות.....
לדעתי רוני אף פעם לא תהיה חברה של ליאור כי היא רדודה מידי בשבילו. לדרור ומרינה אין מה לעשות יותר יחד. היא לא מוכנה לאפשר לו להתפרפר והוא לא רוצה אותה כבת זוג רומנטית. מבוי סתום.
השבמחקLater is better than never
השבמחקהרושם שלי הוא שדרור פשוט רוצה שמרינה תחליט ותבצע בשבילו, שהיא תחליט לחתוך, ואז כובד האחריות של החלטה לא ייפול עליו. בינתיים, עד שהיא תפעל, הוא מתחמק כמה שיותר. כשהיא תאמר "אני רוצה להיפרד" (ויש להניח שהיא תאמר את זה מתישהו), הוא לא יזיל דמעות, יאמר "אני מקבל את זה" ובסתר לבו כנראה ישמח וירגיש הקלה.
השבמחקהייתי נותן לאורלי את מספר הטלפון של הפסיכיאטר המחוזי אולי רק זה יעזור לפריק קונטרול הזו
השבמחקלא הייתי רוצה לגדול תחת חסותה של אורלי
מחקילד אריתאי ? אויי מייגוד ..אורלי את פשוט חושבת שאת חכמה אבל את תמימה וחלשת אופי וכל הסדרה הזאת הוכיחה את זה , יש לי חברה שנאנסה ע"י אריתאי, ילד שנבק באיידס , חנות שפרצו אליה אריתראים , ..נו באמת את עדיין חושבת שיש להם מקום פה ? .. קחי תינוק אריתראי ותעזבי את הארץ
מחקמסכן גיא
מחקאנונימי מהתגובות לתגובה, אתה מסוגל להבין את ההבדל בין אדם בוגר (ואנס, או פורץ) לבין תינוק שעוד לא חטא? אתה מבין את ההבדל בין השאלה אם קבוצה שלמה צריכה להישאר בארץ, לבין גורלו של ילד יחיד? אתה מעלה על דעתך שבודקים אם לילדים המיועדים לאומנה יש מחלות קשות, לפני שמעבירים אותם למשפחות האומנה? או שאתה סתם גזען שלא רואה ממטר? כי ככה זה נשמע, עם כל ה"להם" הזה.
מחקחסרים ילדים של בני דמנו ועמנו שמחכים לאימוץ ?..
מחקאנחנו נורא נהנים להסתכל על אחרים ולספר להם מה נכון ומה לא נכון, במקום להסתכל על עצמינו ולהפנות את כל התובנות החכמות אל זה שמביט בנו בראי.
השבמחקאנחנו גיבורים על אחרים. בזה אנחנו אלופים.
האנשים האלה בחרו לשתף אותנו בחייהם האינטימיים. למה? לא ברור. אבל אם כבר הצצנו, אולי נלמד מזה משהו?! אולי נשתדל יותר אצלנו בבית?! אולי נפסיק לשפוט אחרים, אולי נגיד תודה שנתנו לנו להציץ בלבטים אינטימיים, קשים, מלאי חולשות וטעויות רק כדי שאולי נהיה קצת יותר סלחניים כלפי עצמנו, נאהב את עצמינו למרות הטעויות, והשנים שעוברות והבחירות הלא פשוטות ופיספוס ההזדמניות,על הכאבים הבלתי נמנעים. לא קל להיות אדם. אז קצת חמלה לא תזיק. לא כלפי המחוברים ולא כלפי עצמנו. ונסלח להם ולנו על זה שאנחנו לא מושלמים.
אתה הוא השיפוטי. אתה לא יודע (ולא שאלת) אם המגיבים גם מסתכלים בראי, חושבים על חייהם ולומדים לצד העובדה שהם אומרים את דעתם. רבים חושבים לעצמם ולא משתפים בזה את כל העולם ואשתו. ראיתי פה לפחות כמה דוגמאות של אנשים שהשוו לחייהם וניהלו שיחה בנושא (כמו למשל בנושא היחסים של עדי עם הוריה). ואגב, כשאנשים "שופטים" הם מנסים הרבה פעמים לברר לעצמם את הסוגייה בקול ולחשוב איך ראוי לנהוג.
מחקתוכנית מרתקת שמראה זוית מסוימת של שיקוף על מציאות, על הקושי והקונפליקטים בזוגיות והורות.
השבמחקלדעתי בהחלט זוגות "נורמלים" שעוברים משברים כמו כל זוג, פשוט שהם גם מפורסמים, זה כל ההבדל.
יש המון גברים כמו דרור או זוגות כמו ליאור ועדי, עדן ודניאל שמתקשים להתמודד עם גידול של תינוק וילד קטן, זה ידוע גם בספרות הפסיכולוגית שהמעבר מזוג לשלישיה הוא המשבר הגדול ביותר בחיי זוג. נכון שלא כולם עוברים את זה אב רוב רובם הגדול כן. אנשים אמיצים שפתחו את חייהם בפנינו, אני מורידה בפניכם את הכובע ולומדת מכם המון. כל הכבוד לכולכם.
לזוג דיין שאני מאוד אוהבת, אתם במשבר, לכו לטיפול זוגי ואל תוותרו, זה הכי טבעי בעולם וצפוי מה שאתם עוברים.
לאורלי וגיא המקסימים - שתזכו לגדל תינוק בנחת ואהבה ולאמץ אותו בסוף.
ולעורכים ומפיקים - זו היתה העונה הטובה ביותר לדעתי (אולי פרט למחוברות הראשונה) וחבל שכל כך מעט פרקים על נושאים כל כך מענינים. הרי חומר מוצלם של שנה יש לכם, למה לא לעשות סדרה מתמשכת יותר? (50-60 פרקים בעונה).
מצפה לעונה הבאה.
לפאף,
השבמחקהגיע הזמן שתצאי לחופש. בדיוק כמו שליאור עוזב הכל כשבא לו, כך את גם צריכה לעשות. כמה ימים שליאור יטפל לבד בארד ואז אולי הוא יבין קצת מה עובר עלייך. זה גם יעשה טוב ליחסים שלהם אחד עם השני.
האמת, ברור לי שלא תיקחי את העצה שלי, את הרי לא מסוגלת לשחרר. אם לא חופש של כמה ימים אז לפחות תתחילי לצאת עם חברות בערבים. קצת זמן איכות לליאור וארד יעשה לכולכם טוב.
דרור עושה רושם שהבן שלך יותר פיקח ממך
השבמחק